Matai 25 – מתי כה


1“Then, Malkhut HaShamayim will be like ten virgins who took their lamps and went out for the meeting of the bridegroom and the bride.  2Five of them were wise, and five were foolish.  3And the foolish ones took their lamps, but took no oil with them.  4But the wise ones took oil in the vessels with their lamps.  5As the bridegroom was delayed, they all slumbered and slept.  6And at midnight there was a cry, ‘Behold, the bridegroom is coming; go out to greet him!’  7Then all the virgins got up and fixed their lamps.  8And the foolish ones said to the wise ones, ‘Give us some of your oil, for our lamps are going out.’  9Then the wise ones answered and said, ‘Why, there would not be enough for us and for you; go to those who sell and buy for yourselves.’  10And while they went to buy, the bridegroom came; and those who were ready entered with him into the wedding house, and the door was locked.  11Afterward the other virgins also came and said, ‘Adoneinu, Adoneinu, open to us!’  12But he answered and said to them, ‘Truly I say to you, I do not know you.’  13Be alert, therefore, for you do not know that day nor that hour.” 

14“It is just like a man who went on a journey, who called his servants and put his wealth in their charge.  15To one he gave five talents, to one two, to another one; to each one according to his ability; and immediately he went on a journey.  16The one who received five talents then went and traded with them, and he earned five others.  17Likewise the second one, he gained by trading and earned two others.  18But he who received one went and dug in the ground and hid his Adon’s money.  19After a long time, the Adon of those servants returned, and took an accounting from them.  20Then the one who received five talents came up and offered five others, and he said, ‘My Adon, you gave me five talents; behold, I have added five others to them.’  21His Adon said to him, ‘Well done, good and faithful servant; you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.’  22Then the one with the two talents came and he said, ‘My Adon, you gave me two talents, behold I have added two others to them.’  23His Adon said to him, ‘Well done, good and reliable servant, you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.’  24Then the one who received one talent also came up, and he said, ‘My Adon, I knew that you are a hard man, and you reap where you did not sow, and gather where you did not scatter.  25So I was afraid, and I went and hid your talent in the ground; here it is, it is your own one.’  26His Adon answered and said to him, ‘O wicked and lazy servant, you knew me, that I reap where I did not sow, and I gather where I did not scatter.  27You should then have put my money in the exchange, and when I returned I would have demanded my own with interest.  28Therefore take away the talent from him, and give it to the one who has ten talents.  29For to him who has, it shall be given, and it shall increase to him; but he who has not, even that which he has shall be taken away from him.’  30And the idle servant they threw into the outer darkness; there will be weeping and gnashing of teeth.”

31”When Ben HaAdam comes in His glory, and all His Kadosh Malakhim with Him, then He will sit upon the throne of His glory.  32And all nations will gather before Him; and He will separate them one from another, just as a shepherd separates the sheep from the goats; 33and He will set the sheep at His right, and the goats at His left.  34Then the King will say to those at His right, ‘Come, you blessed of Avi, inherit the kingdom which has been prepared for you from the foundation of the world.  35For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger and you took me in; 36I was naked, and you covered me; I was sick, and you visited me; I was in prison, and you came to me.’  37Then the Tzadikim will say to him, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, and feed you, or thirsty and gave you drink?  38And when did we see you a stranger, and took you in? Or that you were naked, and covered you?  39And when did we see you sick, or in the prison, and come to you?’  40The King then will answer and say to them, ‘Truly I tell you, inasmuch as you have done it to one of the least of these my brothers, you did it to me.’  41Then he will also say to those at his left, ‘Go away from me, you cursed, to the everlasting fire, which is prepared for the adversary and his messengers.  42For I was hungry, and you did not give me to eat; I was thirsty, and you did not give me to drink; 43I was a stranger, and you did not take me in; I was naked, and you did not cover me; I was sick and in prison and you did not visit me.’  44Then they also will answer and say, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick or in the prison, and did not minister to you?’  45Then he will answer and say to them, ‘Truly I say to you, inasmuch as you did not do it to one of the least of these, you also did not do it to me.’  46And these shall go into everlasting torment, and the Tzadikim into Khayei Olam.”

אאָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וַתֵּצֶאנָה לִקְרַאת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. בחָמֵשׁ מֵהֶן חֲכָמוֹת וְחָמֵשׁ כְּסִילוֹת. גוַתִּקַּחְנָה הַכְּסִילוֹת אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שָׁמֶן. דוְהַחֲכָמוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן וְאֵת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. הבְּרַם כְּשֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן לָבוֹא וַתָּנֹמְנָה כֻלָּן וְיָשְׁנוּ. ווַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיִּשָׁמַע קוֹל תְּרוּעָה הִנֵּה הֶחָתָן בָּא צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ! זאָז קָמוּ כָּל הָבְּתוּלוֹת הָהֵן וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. חוַתֹּאמַרְנָה הַכְּסִילוֹת אֶל הַחֲכָמוֹת תֵּנָּה לָּנוּ מִשַׁמְנְכֶן כִּי כָּבוּ מְנוֹרוֹתֵינוּ. טוַתַּעֲנֶינָה הַחֲכָמוֹת לֵאמֹר שֶׁמָּא לֹא יַסְפֹּיק לָנוּ וְלָכֶן כִּי אִם לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה לָכֶן. יוַיְהִי הֵנָּה הֹלְכוֹת לִקְנוֹת וְהֶחָתָן בָּא וַתָּבֹאנָה הַנְּכֹנוֹת עִמּוֹ אֶל הַחֲתֻנָּה וַתִּסָּגֵר הַדָּלֶת. יאוְאַחַר בָּאוּ גַּם יֶתֶר הָבְּתוּלוֹת וַתֹּאמַרְנָה אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ פְּתַח לָנוּ! יבוַיַּעַן וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶן לֹא מַכִּיר אֶתְכֶן. יגלָכֵן הֱיוּ עֵרִים כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְלֹא אֶת הַשָׁעָה.

ידכְּמוֹ אִישׁ שֶׁיָּצָא לְמַסָּע מֵרָחוֹק אֲשֶׁר קָרָא אֶל עֲבָדָיו וַיַּפְקֵד בְּיָדָם אֶת רְכוּשׁוֹ. טווַיִּתֵּן לָזֶה חָמֵשׁ כִּכָּרִים וְלָזֶה שְׁתַּים וְלָזֶה אֶחָת לְכָל אִישׁ לְפִי כָּשְׁרוֹ וַיִּסַּע מִיָּד. טזוַיֵּלֶךְ הָאִישׁ הַלּקֵחַ חָמֵשׁ כִּכָּרִים וַיִּסְחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת. יזוְכֵן הַלּקֵחַ שְׁתַּיִם גַּם הוּא הִרְוִיחַ בְּמִסְחָר שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת. יחוְלֹקֵח הָאַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדֹנָיו. יטוְאַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנֵי הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּם חֶשְׁבּוֹן. כוַיִּגַּשׁ הַלּקֵחַ חֲמֵשׁ הַכִּכָּרִים וַיָּבֵא חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת וַיֹּאמַר אֲדֹנִי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי הִנֵּה חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי בָהֵן. כאוַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן כִּי נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כבוַיִּגַּשׁ גַּם לֹקֵחַ הַכִּכָּרַיִם וַיֹּאמַר אֲדֹנִי כִּכָּרַיִם נָתַתָּ לִי הִנֵּה כִּכָּרַיִם אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי בָהֵן. כגוַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כדוַיִּגַּשׁ גַּם הַלּקֵחַ אֶת הַכִּכָּר הָאַחַת וַיֹּאמַר הִכַּרְתִּי אוֹתְךָ, שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה, וְאַתָּה קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ בּוֹ; כהוּפָחַדְתִּי וָאֵלֵךְ וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה וְעַתָּה הֵא לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. כווַיַּעַן אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֶבֶד רַע וְעַצְלָן! יָדַעְתָּ שֶׁקּוֹצֵר אֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי בּוֹ. כזלָכֵן צָרִיךְ הָיִיתָ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּא וְתוֹבֵעַ אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית. כחעַל כֵּן שְׂאוּ מִמֶּנּוּ אֵת הַכִּכָּר וּתְנוּ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֶשֶׂר הַכִּכָּר. כטכִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ יִנָּתֶן לוֹ וְיִתּוֹסֵף לוֹ וּמִי אֲשֶׁר אֵין לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֵת אֲשֶׁר לוֹ. לוְאֶת הָעֶבֶד הַבַּטְלָן הוֹצִיאוּ אֶל הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.

לאוְהָיָה כִּי יָבוֹא בֶּן הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים הַקְּדֹשִׁים אִתּוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. לבוְנֶאֶסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים וּבֵין הָעִזִּים. לגוְהִצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֵת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. לדאָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִימִינוֹ בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת מוּכָנָה לָכֶם מִמּוֹסְדוֹת עוֹלָם. להכִּי רָעֵב הָיִיתִי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵא הָיִיתִי וַתַּשְׁקוּנִי עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי. לועָרוֹם וַתְּכַסּוּנִי חוֹלֶה וַתְּבַקְּרוּנִי וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי. לזוְעָנוּ הַצַּדִיקִים וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ אוֹ צָמֵא וַנַּשְׁקֶה אוֹתָךְ? לחוּמָתַי רְאִינוּךָ אֹרֵחַ וַנַּאַסְפֶךָּ אוֹ עָרֹם וַנְּכַסֶּךָּ? לטוּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וַנָּבֹא אֵלֶיךָ? מוְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם. מאוְאָז יֹאמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ סוּרוּ מִמֶּנִּי אֲרוּרִים אֶל אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַמְקַטְרֵג וּלְמַלְאָכָיו. מבכִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא הֶאֱכַלְתֶּם אוֹתִי צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקִיתֶם אוֹתִי. מגעוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי עָרוֹם וְלֹא כִסִּיתֶם אוֹתִי חוֹלֶה וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וְלֹא בִקַּרְתֶּם אוֹתִי. מדוְעָנוּ גַם הֵם וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ אֹרֵחַ אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ וּבְבֵית הָאֲסוּרִים וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ? מהאָז יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה שֶׁלּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם. מווְהָלְכוּ אֵלֶּה לְיִסּוּרֵי עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.