Parashat Tzav
1And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2“Command Aharon and his sons, saying, ‘This is the instruction of the Olah: it is that which goes up on its firewood upon the Mizbe’akh all night unto the morning; and the fire of the Mizbe’akh shall be kept burning thereby. 3And the Kohen shall put on his linen garment, and his linen breeches shall he put upon his body; and he shall take up the ashes of the fire that has consumed the Olah on the Mizbe’akh, and he shall put them beside the Mizbe’akh. 4And he shall put off his garments, and put on other garments, and carry forth the ashes without the camp unto a clean place. 5And the fire upon the Mizbe’akh shall be kept burning thereby, it shall not go out; and the Kohen shall kindle wood on it every morning; and he shall lay the Olah in order upon it, and shall make smoke thereon the fat of the Sh’lamim offerings. 6Fire shall be kept burning upon the Mizbe’akh continually; it shall not go out.
7And this is the instruction of the Min’kha: the sons of Aharon shall offer it before יהוה , in front of the Mizbe’akh. 8And he shall take up therefrom his handful, of the fine flour of the Min’kha, and of the oil thereof, and all the frankincense which is upon the Min’kha, and shall make the memorial-part thereof smoke upon the Mizbe’akh for a sweet savor unto יהוה . And9 that which is left thereof shall Aharon and his sons eat; it shall be eaten without leaven in a m’kom kadosh; in the court of the Ohel Mo’ed they shall eat it. 10It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire; it is kodesh kadashim, as the Khatat, and as the Asham. 11Every male among the children of Aharon may eat of it, as a due forever throughout your generations, from the offerings of יהוה made by fire; whatever touches them shall be kadosh’.”
12And יהוה spoke unto Moshe, saying, 13“This is the offering of Aharon and of his sons, which they shall offer unto יהוה in the day when he is anointed: the tenth part of an efah of fine flour for a Min’kha perpetually, half of it in the morning, and half thereof in the evening. 14On a griddle it shall be made with oil; when it is soaked, you shall bring it in; in broken pieces shall you offer the Min’kha for a sweet savor unto יהוה . And15 the anointed Kohen that shall be in his stead from among his sons shall offer it, it is a due forever; it shall be wholly made to smoke unto יהוה . And16 every Min’kha of the Kohen shall be wholly made to smoke; it shall not be eaten.”
17And יהוה spoke unto Moshe, saying, 18“Speak unto Aharon and to his sons, saying, This is the instruction of the Khatat: in the place where the Olah is killed shall the Khatat be killed before יהוה ; it is kodesh kadashim. 19The Kohen that offers it for sin shall eat it; in a kadosh place shall it be eaten, in the court of the Ohel Mo’ed. 20whatever shall touch the flesh thereof shall be kadosh; and when there is sprinkled of the blood thereof upon any garment, you shall wash that whereon it was sprinkled in a m’kom kadosh. 21But the earthen vessel wherein it is sodden shall be broken; and if it is sodden in a brazen vessel, it shall be scoured, and rinsed in water. 22Every male among the Kohanim may eat thereof; it is kodesh kadashim. 23And no Khatat, whereof any of the blood is brought into the Ohel Mo’ed to make atonement in the Kodesh, shall be eaten; it shall be burnt with fire.”
פרשת צַו
אוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בצַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. גוְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. דוּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר. הוְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. ואֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.
זוְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יהוה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. חוְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוה . טוְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. ילֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. יאכָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יהוה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ.
יבוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יגזֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב. ידעַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . טווְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַיהוה כָּלִיל תָּקְטָר. טזוְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל.
יזוַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יחדַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יהוה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. יטהַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד. ככֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ. כאוּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם. כבכָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. כגוְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.