1Now the B’nei Re’uven and the B’nei Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Yazer, and the land of Gilad, that, behold, the place was a place for cattle, 2the B’nei Gad and the B’nei Re’uven came and spoke unto Moshe, and to El Azar the kohen, and unto the princes of the assembly, saying, 3“Atarot, and Divon, and Yazer, and Nimrah, and Kheshbon, and El Aleh, and Sevam, and Nevo, and Be’on, 4the land which יהוה smote before the assembly of Yisra’el, is a land for cattle, and your servants have cattle.” 5And they said, “If we have found favor in your sight, let this land be given unto your servants for a possession; bring us not over the Yarden.” 6And Moshe said unto the children of Gad and to the children of Re’uven, “Shall your brethren go to the war, and shall you sit here? 7And therefore will you turn away the heart of B’nei Yisra’el from going over into the land which יהוה has given them? 8Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh Barne’a to see the land. 9For when they went up unto the valley of Eshkol, and saw the land, they turned away the heart of B’nei Yisra’el, that they should not go into the land which יהוה had given them. 10And the anger of יהוה was kindled in that day, and He swore, saying, 11‘Surely none of the men that came up out of Mitzrayim, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore unto Avraham, unto Yitz’khak, and unto Ya’akov; because they have not wholly followed Me; 12save Kalev Ben Yefuneh the Kenizi, and Yehoshua Bin Nun; because they have wholly followed יהוה .’ And13 the anger of יהוה was kindled against Yisra’el, and He made them wander to and fro in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of יהוה , was consumed. 14And, behold, you are risen up in your fathers’ stead, a brood of sinful men, to augment yet the fierce anger of יהוה toward Yisra’el. 15For if you turn away from after Him, He will yet again leave them in the wilderness; and so you will destroy all this people.” 16And they came near unto him, and said, “We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones; 17but we ourselves will be ready, armed to go before B’nei Yisra’el, until we have brought them unto their place; and our little ones shall dwell in the fortified cities because of the inhabitants of the land. 18We will not return unto our houses, until B’nei Yisra’el have inherited every man his inheritance. 19For we will not inherit with them on the other side of the Yarden, and forward, because our inheritance is fallen to us on this side of the Yarden eastward.”
20And Moshe said unto them, “If you will do this thing: if you will arm yourselves to go before יהוה to the war, 21and every armed man of you will pass over the Yarden before יהוה , until He has driven out His enemies from before Him, 22and the land is subdued before יהוה , and you return afterward, then you shall be clear before יהוה , and before Yisra’el, and this land shall be unto you for a possession before יהוה . But23 if you will not do so, behold, you have sinned against יהוה ; and know your sin which will find you. 24Build cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which has proceeded out of your mouth.”
25And the children of Gad and the children of Re’uven spoke unto Moshe, saying, “your servants will do as My Adon commands. 26Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilad; 27but your servants will pass over, every man that is armed for war, before יהוה to battle, as My Adon says.” 28So Moshe gave charge concerning them to El Azar the kohen, and to Yehoshua Bin Nun, and to the heads of the fathers’ houses of the tribes of B’nei Yisra’el. 29And Moshe said unto them, “If the children of Gad and the children of Re’uven will pass with you over the Yarden, every man that is armed to battle, before יהוה , and the land shall be subdued before you, then you shall give them the land of Gilad for a possession; 30but if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Kena’an.” 31And the children of Gad and the children of Re’uven answered, saying, “As יהוה has said unto your servants, so will we do. 32We will pass over armed before יהוה into the land of Kena’an, and the possession of our inheritance shall remain with us beyond the Yarden.” 33And Moshe gave unto them, even to the children of Gad, and to the children of Re’uven, and unto half of the tribe of Menasheh Ben Yosef, the kingdom of Sikhon king of the Amori, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, according to the cities thereof with their borders, even the cities of the land round about. 34And the children of Gad built Divon, and Atarot, and Aro’er; 35and Atrot-shofan, and Yazer, and Yogbe’ah; 36and Beit Nimrah, and Beit Haran; fortified cities, and folds for sheep. 37And the children of Re’uven built Kheshbon, and El Aleh, and Kiriyatayim; 38and Nevo, and Ba’al-meon, their names being changed, and Sibmah; and gave their names unto the cities which they builded. 39And the children of Makhir Ben Menasheh went to Gilad, and took it, and dispossessed the Amori that were therein. 40And Moshe gave Gilad unto Makhir Ben Menasheh; and he dwelt therein. 41And Ya’ir Ben Menasheh went and took the villages thereof, and called them Havot Ya’ir. 42And Novakh went and took Kenat, and the villages thereof, and called it Novakh, after his own name.
אוּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. בוַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר, געֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן. דהָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יהוה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. הוַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. ווַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. זוְלָמָּה תנואון (תְנִיאוּן) אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יהוה . חכֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. טוַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יהוה . יוַיִּחַר אַף יהוה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר, יאאִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי. יבבִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יהוה . יגוַיִּחַר אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יהוה . ידוְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל. טוכִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה. טזוַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. יזוַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. יחלֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. יטכִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
כוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יהוה לַמִּלְחָמָה. כאוְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יהוה עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו. כבוְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יהוה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהוה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יהוה . כגוְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם. כדבְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ.
כהוַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. כוטַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד. כזוַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יהוה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר. כחוַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כטוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יהוה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. לוְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. לאוַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. לבנַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יהוה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. לגוַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב. לדוַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר. להוְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה. לווְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן. לזוּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם. לחוְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ. לטוַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. מוַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ. מאוְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר. מבוְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.